נסים, בן חנה ויעקב, נולד ביום א' באב תש"ח (6.8.1948) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "אליאנס" ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון "כרמיה". לקראת בחינות הבגרות למד והתכונן בכוחות עצמו, ללא עזרה, ועמד בהן בהצלחה. נסים היה תלמיד מצטיין, לא הסתפק בחומר הנלמד בבית-הספר והרבה לקרוא ספרי מדע, בעיקר בתחום המכניקה. בהיותו נער התגלה אצלו כישרון למלאכת כפיים, כשבנה מכשירים אלקטרוניים עדינים ומורכבים ובעיקר מכשירי רדיו. אחרי שתי שנות לימוד בבית-הספר התיכון החליט כי יוכל ללמוד לבחינות הבגרות ללא סיוע, ועל כן עזב את בית-הספר התיכון והמשיך ללמוד בערבים, ואילו בשעות היום יצא לעבוד ועסק בתחומים הדורשים גם יכולת גופנית וגם ידע והבנה. נסים הרבה לעסוק בספורט, לפתח את גופו ולחשל את עצמו, כדי שיוכל לעמוד במשימות הדורשות כושר גופני מעולה. הוא עסק בהתעמלות ולמד את תורת ההיאבקות והג'ודו.

נסים גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. לאחר הטירונות סיים קורס צניחה והוסמך לענוד כנפי צנחן. אחרי כן סיים בהצלחה קורס מפקדי כיתות וקורס מש"קי מקלעים. בזכות הצטיינותו כמפקד כיתה נשלח לקורס קצינים ולאחר שסיים אותו בהצטיינות והוענקה לו דרגת קצינות, שב לשרת ביחידה של חיל הצנחנים כמפקד מחלקה. הוא השתתף בקרבות מלחמת ההתשה ובפעולות הצנחנים והוענק לו "אות השירות המבצעי". כעבור זמן הועלה לדרגת סגן. נסים היה מפקד מעולה, שביצע בשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו ושימש דוגמה אישית לפקודיו. הוא היה בעל כושר גופני מעולה, פרי האימונים והחישול בתקופת נערותו, והצליח לשלב את יכולתו הפיזית עם הבנה ומקוריות של מפקד רב תושייה.

במחצית אוקטובר 1970 שוחרר נסים מהשירות הסדיר והוצבליחידת מילואים של חיל הצנחנים. לאחר השחרור עמד להתחיל בלימודים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם בגלל פטירתו של אביו, שהכתה אותו בהלם, נאלץ לצאת לעבודה ולשאת בעול הדאגה לפרנסת המשפחה. הוא התקבל לעבודה כקצין ביטחון בחברת "אל על", עבודה שמצא בה סיפוק רב, משום שיכול היה לשלב את האתגר והעניין שבמקצוע עם סיורים וטיולים במקומות חדשים ומעניינים. אחרי שנה וחצי של עבודה קשה ומאומצת יצא יחד עם חברתו לסיור ממושך בארצות-הברית. במשך שלושה חדשים תרו את היבשת לאורכה ולרוחבה והתוודעו לאורח החיים המיוחד לתושבי ארצות-הברית. נסים הקדיש את מרבית הזמן ללימוד שיטות העבודה ודרכי הפעולה של קבלני בניין וחברות בנייה. לאחר שובו ארצה הקים את חברת הבנייה "בומרנג". ההתחלה הייתה צנועה וחסרת יומרות, אך נסים התגלה כאדם רב ניסיון ובעל כישורים, הן בתחום הבנייה והן כמנהל עסקים, וכאדם המעורה בענפי המסחר. החברה החלה להתפתח ולשגשג והעסיקה עובדים רבים, שנתנו אמון במנהלם ושירתו את החברה בנאמנות ובמסירות. החברה קבלה לביצוע משימות גדולות ועמדה בכל התחייבויותיה, לשביעות רצונם של הלקוחות. אחרי שנת עבודה מאומצת, כשהחברה החלה לבסס את מעמדה, החליט נסים לשוב לספסל הלימודים וללמוד כלכלה, כדי להסתייע בידע שירכוש לקידום עסקיו. הוא עמד לשאת לאישה את חברתו זה שש שנים ושאף להקים עמה בית ומשפחה. אולם נפילתו בקרב מנעה את הגשמת תכניותיו וקטעה את מהלך חייו של אדם צעיר וברוך כשרונות, שעתידו היה לפניו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף נסים עם יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), באזור מחנות אבו-סולטן בגדה המערבית של תעלת סואץ, יצאה הפלוגה שלו לתקוף מתחם מבוצר של האויב ולחלץ שני טנקים ונגמ"ש שנפגעו והיו נתונים לאש האויב. תוך כדי תנועה לכיבוש היעד נפגע הנגמ"ש שלו ונסים, בנסותו לחלץ את עצמו, נפגע מאש נשק קל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "נסים ז"ל שרת כקצין מילואים בחיל הרגלים. הוא היה בוגר קורס קציני חיל הרגלים. נסים הוגדר כקצין בעל יכולת, ממושמע, הגון, נוח לעבודה ואהוב על הכל".

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)