שי נולד בחיפה ביום ג' אייר תש"ט, 2 מאי 1949, בן להוריו נחמה ז"ל ושמעון ז"ל,
אח לרחל (ינון) ולקובי (גרייצר).

התחנך בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בנעוריו היה ספורטאי מצטיין, חניך ומדריך בתנועת ה"צופים" , בלט באהבתו לקולנוע ולמוסיקה .

התגייס לצה"ל ב-1968 ושירת כקצין טנקים בחיל השריון. במהלך מלחמת יום הכיפורים נפצע, כשהתנדב לחלץ פצועים תחת אש בקרב ב" חמוטל" בסיני.
בשנת 1971 נשא לאישה את דליה, בת זוגו מנעוריו , יחד התיישבו בדימונה.
במהלך השנים נולדו ארבעת ילדיהם טל , אורי, ניב ושרי.

ב1976 הצטרף שי למערך האבטחה, ונשלח לשמש כקב"ט בשגרירות ישראל באוטווה, קנדה,מלא תפקיד זה במשך 3 שנים, ושב ארצה לקבוץ "מגל" .
שי בחר לחיות חיים קהילתיים במושב בית שערים שבעמק יזרעאל. 

בשנת 1991 נשלח שוב לחו"ל כקב"ט משולב מטעם משרד החוץ וחברת "אל על", ושרת בפורטוגל ובאיטליה, בשנת 1999 נשלח מטעם משרד החוץ לחו"ל, ושמש כקב"ט בקונסוליה בטורונטו, קנדה. שב ארצה ב- 2002 והיה קב"ט עתודה ב"אל על".

שי נפטר ברומא, במהלך אימון גופני לשמירה על כשירות מבצעית,
ביום ו' תשרי תשס"ד, 2 אוקטובר 2003, בן 54 היה בנפלו.

השאיר אחרי לכתו משפחה אוהבת וכואבת את אשתו, בניו, בתו, כלותיו, קטי ועינת ונכדיו בר ולי, הנכדה הבכורה, שהפכה אותו לסבא מאושר לתקופה קצרה בת שלשה חדשים.

שי חזר לעמק, לבית העלמין במושב בית שערים, למנוחת עולמים.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)