בני המשפחות השכולות, אנשי מערך אבטחת התעופה הישראלית בחו"ל, אנשי אל על, אורחים יקרים שלום רב.
התאספנו כאן היום בתל חדיד על מנת לחנוך את שדרוג אתר ההנצחה המיוחד הזה, שהוא חורשה אשר ניטעה לזכר נופלי מערך אבטחת התעופה הישראלית בחו"ל ולזכר אבי תורת האבטחה דייב בקרמן
.בשם הנהלת קק"ל וכלל עובדיה, וכמי שפועל מזה כ-14 שנה להנצחת חללי צה"ל וכלל מערכות הביטחון ונפגעי פעולות אחבה, הרשו לי לומר מספר מילים על קק"ל בהקשר זה. החורשה, שאנו חונכים היום, היא חוליה נוספת בשרשרת מפוארת של יערות, שנטעה קק"ל, מיום היווסדה בשנת 1901. במפעל הייעור האדיר, בו ניטעו עד היום יותר מ-240 מיליון עצים, אנו בקק"ל שותפים במעשה הבריאה, ביצירת ריאות ירוקות, ובמניעת התחממות כדור הארץ
.בחירת אנשי מערך האבטחה, בדרך זו של הנצחה כאן בחורשה הזו, היא אך מתבקשת על פי הציווי "זכור", המושרש כה עמוק כעץ שתול במסורת היהודית ובתרבות עם ישראל, עד כדי כך שבתנ"ך מופיע הציווי לזכור 172 פעם! זכור ושמור בדיבר אחד נאמרו, הן לזכור והן לשמר את הערך עצמו של הזיכרון
.אנו בקק"ל, המשמש כאירגון הירוק הלאומי, בדומה לחברה הישראלית ולעם היהודי בכלל, מקנים חשיבות ודגש רב להנצחה, המאפשרת יצירת זיכרון עד, המקנה לנו זיקה וחיבור בין המקור: העבר, בבחינת דע לאן אתה הולך, וזאת בדומה לעץ, שורשיו הם דור העבר הסבים והסבתות, הגזע - דור ההווה ההורים, ואילו הענפים, העלווה, פרחים ופירות הם בני הדור הבא, העתיד, נכדים ונינים והמשכיות השושלת והחיים
.בלוח השנה העברי הישראלי, אנו חוגגים פעמיים בשנה את חג החירות: את חג הפסח בו יצאנו כעם מעבדות פיסית ורוחנית לחרות לאומית לרוחניות, ואת יום העצמאות בו אנו חוגגים את עצמאותנו המדינית ריבונית, המקושר גם הוא אל הציווי לזכור דרך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובנוסף ליום השואה והגבורה
.במעגל החיים היהודי אנו עוברים ימי חשבון נפש. ביום הכיפורים אנו מחוייבים לחשבון פרטי של אדם עם עצמו ועם הבורא, ואילו בימי הזיכרון אנו מחוייבים לימי חשבון נפש קולקטיביים לאומיים של חברה, אשר עדיין נלחמת על חייה
.הזיכרון הוא קניינו לעד של האדם הפרטי והמשפחות, אך נכסי האומה הם דוקא אותם הנופלים אשר אנו מצווים כחברה לזכור. כמאמר המושררת רחל בשירה: "מתי
""רק המתים לא ימותו" י.ש.ק
.הם בלבד נותרו לי, רק בהם בלב
דלא ינעץ המות סכינו החד
.במפנה הדרך, בערוב היו
םיקיפוני חרש, ילווני דום
.ברית אמת היא לנו, קשר לא נפר
דרק אשר אבד לי - קניני לעד



אכן, זוהי חובה מוסרית לכל אחד ואחת מאזרחי ישראל לזכור ולהזכיר את כל מי שפועל על מנת להגן ולאבטח את כולנו, ואשר במותם "ציוו לנו את החיים". ההולך מאיתנו, בדרך חייו ומותו, ואופן חיוכו, משאיר לנו אחריו מעין צוואה, שהיא גם ציווי, כיצד עלינו להמשיך לחיות את חיינו, בין אם בשמחה ובאופטימיות, ובין אם בהמשך עשייה ובנייה מלאת תקווה של העתיד. אחד השיעורים המרכזיים, שלמדתי בשנים האחרונות עקב העבודה הרבה בהנצחת חיילים ואזרחים, הוא החובה לזכור ולצמוח.
מותו של אדם קרוב, של בן, אח וחבר ליחידה ולמקום העבודה, ובמיוחד מותו בטרם עת של אדם צעיר, פוער בקרבנו חלל עמוק ופצע כואב, אשר ספק אם אפשר אי פעם למלאו ולרפאו. משפחות שכולות יקרות, אנו יודעים שאין ביכולתנו למלא את תהומות הכאב והאובדן שלכם, אך תקוותנו שתמצאו מעט נחמה בפינת חמד זו המנציחה את דמותם ומורשתם של אהוביכם.
אנו מאמינים שהאתר כאן ביער קק"ל ישמש אנשים רבים לטיול בטבע ולמנוחה קלה ויגביר את האהבה לארץ ולנופיה. תקוותנו שהאנשים שיטיילו כאן יחושו את חובתנו הגדולה של קק"ל, ושל אנשי מערך האבטחה, לזכרון הנופלים ומורשתם.
ברצוני להודות לכל מי שתרם ופעל להקדשת החורשה, לדני סטפלטון ולטלי שוורין, לכל הנוכחים על אשר הגיעו לטקס, לכל אנשי קק"ל, ובמיוחד לרוחל'ה שמידט, אשר ליוותה בזמנו את הפרוייקט, וליערנים אשר סייעו ועמלו בהכנת הטקס.